Archival Descriptions

Displaying items 261 to 280 of 1,817
Language of Description: French
Language of Description: Hebrew
  1. Justice ; Direction des affaires civiles et du sceau ; Division des professions ; Sous-direction des professions judiciaires et juridiques

    Le décret du 2 février 1945 créa à titre temporaire auprès du ministère de la justice un service de contrôle des administrateurs provisoires et liquidateurs de biens israélites. En cas d'action civile ou de plainte en justice, ses agents avaient pour mission d'examiner et de contrôler les actes de gestion et de liquidation des biens mis sous séquestre par l'occupant ou les autorités de Vichy. Il fut supprimé en 1948. Ce service était directement lié au premier bureau (deuxième section) de la direction des affaires civiles, chargé de la législation exceptionnelle de guerre et des séquestres....

  2. Kreiskommandantur Arlon.

    Ce fonds contient des documents diversifiés provenant de divers services administratifs de la Kreiskommandantur. On notera dans le carton K1 le dossier « Mesures contre les Juifs (05/03/1941) », « Liste des entreprises juives à Liège » ; K2. « Militärbefehlshaber für Belgien und Nord-Frankreich (MBH) Ordonnance portant sur la limitation de la libre circulation des Juifs (29/08/1941) » ; K13 « Pigeons voyageurs détenus par des Juifs (1941) », « Polizei. Verschiedene. Autorisation de circuler pour les Juifs, ordonnances contre les Juifs (1941) » ; K84 « Deux juifs arrêtés à la frontière Luxem...

  3. Le monde concentrationnaire

    Les épisodes sont les suivants: - Les juifs - La pensée détruite - Le moral - Melk - Le message des témoins - Un système économique - L'arrivée au camp - Résistance médicale - Compiègne-triage - La quarantaine - L'exemple de Buchenwald - La solidarité - L'heure de la libération - Le monde concentrationnaire : émission du 26 avril 1965 - Interview de Marcel LAMY - Tout est toujours possible - La libération des camps : Buchenwald - La libération des camps : matthausen - La mise au point d'une technique - 120 hommes par wagon - Le procès EICHMANN : Les témoins - Le procès EICHMANN : le procure...

  4. Liquidations des commerces abandonnés en 1940.

    Ce fonds contient des dossiers individuels de commerces abandonnés et parfois liquidés pendant la Seconde Guerre mondiale. Parmi ceux-ci de nombreux commerces ayant appartenus à des Juifs. On y trouve principalement de la correspondance et des documents administratifs émanant de la Ville de Liège, de la caisse communale, du collège des bourgmestre et échevins, du cabinet du directeur du service du contentieux, de la chambre de commerce, d’avocats, de l’échevin du ravitaillement, des pro-justicia du commissaire adjoint de police décrivant les conditions d’entrée par force dans les commerces ...

  5. Liste des convois de déportation (1941-1944) 9 Listes de convois de déportation F

    F/9/5789 à 5799 : Listes originales ou mécanographiées des convois partis de Drancy 12 décembre 1941 - 31 juillet 1944. F/9/5800 : Listes mécanographiées des convois partis d'Angers (20 juillet 1942) de Malines en Belgique (15 septembre 1942), de Lyon, prison de Montluc (11 août 1944). F/9/5801 : Listes mécanographiées des internés de Pithiviers et Beaune-la-Rolande. Les renseignements figurant sur ces listes, enrichis d'autres sources et de l'historique de chacun des convois ont été publiés par Serge Klarsfeld dans (édité et publié par Beate et Serge Klarsfeld, 1978).

  6. Listes des convois de déportation

    Les listes conservées par le Mémorial sont majoritairement des listes originales. Ces listes donnent les noms, prénoms mais également parfois les dates et lieux de naissance, la nationalité ainsi que la situation de famille, la profession, l’adresse ou le matricule d’internement des personnes déportées. Les camps de départ sont essentiellement Drancy mais aussi Pithiviers, Beaune-la-Rolande, Compiègne, Angers, Lyon et Malines (pour les personnes arrêtées dans le nord de la France, qui ont été déportées depuis la Belgique). Les noms ne sont pas toujours ordonnés de la même façon selon les li...

  7. M.1 - תיעוד של הוועדה ההיסטורית של הוועד המרכזי של היהודים המשוחררים באיזור הכיבוש האמריקני, מינכן

    M.1 - תיעוד של הוועדה ההיסטורית של הוועד המרכזי של היהודים המשוחררים באיזור הכיבוש האמריקני, מינכן הוועדה ההיסטורית במינכן החלה באיסוף תיעוד היסטורי בגרמניה בדצמבר 1945. עמל רב הושקע בשיתוף יהודים ניצולי מחנות ריכוז בגרמניה בפעולת האיסוף, וההיענות הייתה רבה. היענותם של הניצולים ביטאה אולי את הרצון הספונטני להנציח את זכר הנספים ולתעד את אימי השואה. תפקיד חשוב מילאו חמישים סניפי הוועדה ההיסטורית שהוקמו בתחומי הכיבוש האמריקני בגרמניה. ואכן, לוועדה במינכן הגיע תיעוד רב דרך סניפיה. לאחר שלוש שנות פעולה מאומצת באיסוף התיעוד נסגר מוסד זה וכל אוצרותיו הועברו ליד ושם. בכלל הארכיון אלפי מסמכים גרמניי...

  8. M.1.B - תיעוד של משרד הוועדה ההיסטורית המרכזית של ועד היהודים המשוחררים באזור הכיבוש האמריקני, מינכן, 1948-1945

    M.1.B - תיעוד של משרד הוועדה ההיסטורית המרכזית של ועד היהודים המשוחררים באיזור הכיבוש האמריקני, מינכן, 1948-1945 בתת החטיבה התכתבות של הוועדה ההיסטורית המרכזית של ועד היהודים המשוחררים על ענפיה השונים במחנות העקורים, מנהיגים יהודים ומוסדות יהודיים בארצות שונות והרשויות הגרמניות העירוניות. ההתכתבות עוסקת בעיקר באיסוף תיעוד בנושא השואה, הפעילות התרבותית במחנות העקורים ועבודת העריכה של הוועדה ההיסטורית המרכזית.

  9. M.1.D - תיעוד ממחנה דכאו

    M.1.D - תיעוד ממחנה דכאו באוסף תיקים ממחנה הריכוז דכאו שהעביר הוועד ההיסטורי המרכזי של היהודים המשוחררים באזור האמריקני ליד ושם. באוסף תיעוד מנהלי ובו תיקים אחדים של הנהלת המחנה. בתיקים רבים טפסי תשלומים וביטוח של האסירים. בתיקים אחרים תיעוד אישי כגון דרכונים ותצלומים של אסירים וכן כרטסת של אסירי המחנה (ולצידה כרטסת נפרדת של יהודים מהונגריה שהגיעו למחנה). באוסף גם תיעוד אישי של אזרחים ממדינות שונות שנרשם בתיקים החל מתיק מס' 501 (תיקים אלה נרשמו בעבר בצורה ידנית החל מתיק ממס' 1 ואילך, וכן רשמו את שמות האזרחים הנ"ל, שזוהו בכל אחד מהתיקים, בקטלוג מיוחד שנסרק). הערה: החל מתיק מס' 1 רשומים מספרי...

  10. M.1.DN - עיריית מינכן - תיעוד על אודות טיפול ביהודים, 1942-1933

    M.1.DN - עיריית מינכן - תיעוד על אודות טיפול ביהודים, 1942-1933 תת החטיבה היא חלק מהאוספים שערכה הוועדה ההיסטורית המרכזית (CHC - Central Historical Commission) שעל-יד הוועד המרכזי של היהודים המשוחררים באיזור הכיבוש האמריקני ב-Muenchen (חטיבה M.1). בתת החטיבה תיקים בנוגע ליהודים שקיבלה הוועדה ההיסטורית מארכיוני העיר Muenchen. המסמכים עוסקים ברדיפת יהודים בתקופת השלטון הנאצי בעיקר ב-Muenchen, אך גם ב-Frankfurt am Main, ב-Ansbach ובעוד ערים אחדות בגרמניה. בתת-החטיבה גם תיקים אישיים של יהודים ממחלקת הרווחה של Muenchen.

  11. M.1.DNA - האקדמיה הגרמנית למדעים - לקסיקון על אודות אנשי כלכלה בולטים (ללא יהודים) 1930- 1941

    M.1.DNA - האקדמיה הגרמנית למדעים - לקסיקון על אודות אנשי כלכלה בולטים (ללא יהודים) 1930- 1941 בתת חטיבה זו תיקים של האקדמיה הגרמנית למדעים ב-Muenchen מהתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. בתיקים תיעוד בעבור לקסיקון של כלכלנים ותעשיינים גרמנים בולטים (Deutsche Wirtschfsfuehrer) ללא יהודים מ-1801. בתיקים התכתבות בנוגע לפרוייקט והתיקים של הפרוייקט עצמו ובהם דף מידע (ובו שורות אחדות) על אודות כל אדם, המסודר על פי סדר האלפבית.

  12. M.1.E - אוסף עדויות שגבתה הועדה ההיסטורית המרכזית של היהודים המשוחררים במינכן, 1946 - 1948

    M.1.E - אוסף עדויות שגבתה הוועדה ההיסטורית המרכזית של היהודים המשוחררים במינכן, 1946 - 1948 באוסף עדויות שגבתה הוועדה ההיסטורית המרכזית במשך שלוש שנות קיומה. באוסף כ-2,550 עדויות מפי ניצולי שואה שמוצאם מארצות שונות באירופה הכבושה. העדויות נסבו על אודות גורל הניצולים בארצות השונות בתקופת הכיבוש הנאצי.

  13. M.1.L - שאלונים שמילאו הנפות (Landraete) בגרמניה על אודות הקהילות היהודיות ברחבי גרמניה, 1947-1946

    M.1.L - שאלונים שמילאו הנפות (Landraete) בגרמניה על אודות הקהילות היהודיות ברחבי גרמניה, 1947-1946 הוועדה ההיסטורית במינכן הפיצה שאלונים בקרב הרשויות האזוריות והעירוניות, בעיקר באיזור שהיה תחת הכיבוש האמריקני בגרמניה. מטרת השאלונים הייתה לאסוף מידע על אודות מספר היהודים שחיו במקומות השונים בשנת 1933 ובמשך התקופה הנאצית ועל אודות מספר הקורבנות היהודים. בשאלונים גם שאלות לגבי מחנות הריכוז הנאציים באזורים אלה.

  14. M.1.P - אוסף שארית הפלטה - חיי העקורים במחנות, 1948-1945

    M.1.P - אוסף שארית הפלטה - חיי העקורים במחנות, 1948-1945 בתת חטיבה זו תיעוד על אודות חיי העקורים במחנות. באוסף אלפי כרזות מהמחנות בעיקר על אודות ענייני תרבות ואמנות, חיי דת, ספורט, בחירות ומפלגות. בנוסף לכך מצויות באוסף מודעות ברובן של מחלקות של הנהלות המחנות Eschwefe ו-Feldafing. בתיקים בודדים נוספים יש מכתבים או סקירות בנושאים הקשורים לחיי היום יום במחנות העקורים.

  15. M.1.PC - שאלונים שמילאו ילדים במחנה העקורים פרנוואלד (Foehrenwald), בשנים 1946-1945

    M.1.PC - שאלונים שמילאו ילדים במחנה העקורים פרנוואלד (Foehrenwald), בשנים 1946-1945 הוועדה ההיסטורית המרכזית (CHC) הפיצה שאלונים בין הילדים (יוצאי הונגריה והשאר יוצאי פולין) ששהו במחנות העקורים, כדי לאסוף מידע באמצעות שאלות בנוגע לגורל הילדים וגורל משפחותיהם בתקופה הנאצית. בשאלונים מופיעות שאלות בנוגע לשמות בני המשפחה, מקומות מוצאם והרקע הכללי של הילדים. בצדו האחורי של כל שאלון סקירה קצרה על תולדות הילד מיום גירושו לגטו, המחנות שאליהם גורש, מתי נפרד מבני משפחתו והמקומות שבהם שהה לאחר השחרור עד הגעתו למחנה העקורים.

  16. M.1.PF - תיעוד על פולקלור יהודי בתקופת השואה, 1945-1939

    M.1.PF - תיעוד על פולקלור יהודי בתקופת השואה, 1945-1939 תת-החטיבה היא חלק מהאוספים של הוועדה ההיסטורית המרכזית ב-Muenchen (חטיבה M.1), שעל-יד הועד המרכזי של היהודים המשוחררים באיזור הכיבוש האמריקני ב-Muenchen. הוועד המרכזי אסף חומר רב מהניצולים ובכללו עדויות, חומר תיעודי שהיה בידיהם ועוד. ארכיון הוועדה הועבר ליד-ושם עם התפרקות הוועדה. בתת-החטיבה יש 353 שירים בעיקר ביידיש. השירים נכתבו ברובם בידי אסירי המחנות והגיטאות בתקופת המלחמה, וחלקם בתום המלחמה. השירים מבטאים את הסבל והעינויים, החיים בתנאים תת-אנושיים ורצח היהודים. כמו-כן, הם מתארים שריפת בתי-כנסת, חילול ספרי קודש ותשמישי קדושה. למרות ...

  17. M.1.Q - שאלונים היסטוריים שמילאו פליטים במחנות העקורים, 1948-1946

    M.1.Q - שאלונים היסטוריים שמילאו פליטים במחנות העקורים, 1948-1946 הוועדה ההיסטורית המרכזית - מינכן הפיצה שאלונים בקרב ניצולי שואה שמוצאם מארצות ומערים שונות. מטרת השאלונים לאסוף מידע מפורט על אודות הרדיפות בתקופת השלטון הנאצי.

  18. M.1.S - שאלונים שמילאו ניצולי שואה בשנים 1948-1946 על אודות גורלם וגורל קהילותיהם

    M.1.S - שאלונים שמילאו ניצולי שואה בשנים 1948-1946 על אודות גורלם וגורל קהילותיהם

  19. M.11 - The Mersik-Tenenbaum Archive: Documentation regarding the Bialystok Ghetto underground

    M.11 - The Mersik-Tenenbaum Archive: Documentation regarding the Bialystok Ghetto underground The archive gets its name from Mordechai Tenenbaum-Tamaroff, who set up the archive in early 1943, and Zvi Mersik, one of Mordechai Tenenbaum's outstanding aides, who continued to maintain the archive after Mordechai Tenenbaum-Tamaroff's death. Most of the documentation, which was created between July 1941 and April 1943, is located in the Yad Vashem Archive. The original material is not concentrated in one place: some of it is housed in the Jewish Historical Institute in Warsaw, and the rest of th...

  20. M.12 - תיעוד על אודות השואה מהמרכז לתיעוד יהודי בן זמננו בפריס

    M.12 - תיעוד על אודות השואה מהמרכז לתיעוד יהודי בן זמננו בפריס (CDJC) בחטיבה תיעוד השמור במרכז לתיעוד יהודי בן זמננו בפריס (CDJC) שהתקבל בארכיון יד ושם בצורת מיקרופילם בשנות ה- 1950 וה-1960 בעקבות הסכם שנאורסון - די נור. באוסף תיעוד של הגסטפו, המשרד הכללי לענייני יהודים (ה-CGQJ), האיגוד הכללי של יהודי צרפת (UGIF), שגרירויות גרמניה ואיטליה, משפטי נירנברג ועוד.