Archival Descriptions

Displaying items 201 to 220 of 1,817
Language of Description: French
Language of Description: Hebrew
  1. Direction de l'état civil et des recherches, 3è bureau (fichiers) : fichiers et listes de diverses provenances relatifs aux prisonniers de guerre, déportés et travailleurs en Allemagne pendant la Seconde Guerre mondiale

    Les archives conservées ici sont celles de la Direction de l'état civil et des recherches, 3è bureau (fichiers). Il s'agit, pour l'essentiel de listes et de fichiers de diverses provenances concernant des prisonniers de guerre, des travailleurs forcés ou volontaires, et des déportés. Certains de ces documents ont pu être récupérés par les missions de recherche et de rapatriement dans les différentes zones d'occupation en Allemagne et en Autriche, dans les camps ou les administrations. Mais, pour l'essentiel, ils ont été transmis à la Direction de l'état civil et des recherches par différent...

  2. M.52.DAKirO - תיעוד מהארכיון הממלכתי של מחוז Kirovograd

    M.52.DAKirO - תיעוד מהארכיון הממלכתי של מחוז Kirovograd תולדות הארכיון: בנובמבר 1925 התקבלה ההחלטה בנשיאות הוועד המבצע של מחוז Zinoviyevsk בדבר הקמת ארכיון. ברם, ב-1930 הארכיון נסגר ובמקומו הוקמה הנהלה ארכיונית מקומית ב-Zinoviyevsk. בנובמבר 1931 הוועד המבצע הכלל-אוקראיני המרכזי פרסם החלטה בדבר הפיכת כל ההנהלות הארכיוניות המקומיות לארכיונים ממלכתיים היסטוריים. בתחילת 1932 תהליך הרה-אירגון הושלם והוקם הארכיון הממלכתי ההיסטורי של Zinoviyevsk. ב-1934, בעקבות שינוי השם Zinoviyevsk ל-Kirovo, חל גם שינוי בשם של הארכיון והוא הפך להיות הארכיון הממלכתי ההיסטורי של Kirovo. ב-1939, לאחר ההיווצרות של מח...

  3. אוסף Bureau Bestrijding Vermogensvlucht - הלשכה למלחמה בבריחת הון ורכוש, הולנד 1967-1945

    אוסף Bureau Bestrijding Vermogensvlucht - הלשכה למלחמה בבריחת הון ורכוש, הולנד 1967-1945 ביולי 1945 הוקמה ה-Bureau Bestrijding Vermogensvlucht - הלשכה למלחמה בבריחת הון ורכוש, לאיתור רכוש הולנדי - רכוש פרטי ורכוש המדינה, כגון: יהלומים, מכונות, אוספי אמנות, אוספי בולים, ניירות ערך, פעמוני כנסיות ועוד, ש"נרכשו" או נגנבו והועברו לגרמניה ולארצות אחרות בזמן הכיבוש. באוסף: דוח-סקירה של פעולות הלשכה, כולל סוגיית הביזה של חפצי אמנות בידי Alois Miedl ושל אוספי בולים של יהודים, סוחרי בולים או בעלי אוספים פרטיים, בשנת 1967; מסמכים על ההצהרה של "Schneller" בנוגע לציורים של סוחר האמנות היהודי Goudstikke...

  4. O.52.3 - פנקס קהילות גרמניה - תיעוד כללי

    • ארכיון יד ושם / Yad Vashem Archives
    • 12758740
    • English, Hebrew
    • 1800-1971
    • newspaper clippings כרטסת כתב עת מאמר מאמר(ים),רשימה/ות,קטע(י) טקסט נתונים סטטיסטיים שאלון/ים

    O.52.3 - פנקס קהילות גרמניה - תיעוד כללי מפעל פנקסי הקהילות של יד ושם נועד להנציח את תולדות הקהילות שחרבו בשואה. ההיסטוריוגרפיה התרכזה במדינות ולעתים במחוזות, אך לא בהיסטוריה של הקהילות המקומיות, והמפעל בא למלא את החסר בתחום זה. עם התפתחות הההיסטוריוגרפיה גבר העניין בקהילות מקומיות, וחטיבה זו משמשת מקור חשוב מאד להיסטוריונים וחוקרים העוסקים בתחום זה. במסגרת ההכנות לכתיבת כרכי פנקס קהילות גרמניה בשנות ה־60 של המאה ה־20 נאספו מקורות רבים בנוגע להיסטוריה של הקהילות. בכלל זה נשלחו מכתבים לעיריות ולרשויות המקומיות בגרמניה המערבית, שנתבקשו למלא שאלון על גורל היהודים שחיו במקום בתקופה הנאצית. רבות...

  5. Archives du Musée Serge Kruglanski.

    Ce fonds comprend des dossiers divers concernant les Juifs à Liège, les institutions juives et la vie communautaire juive dans la région liégeoise. On y trouve des pièces de nature variée, de la correspondance, des documents administratifs, des photographies, des affiches, des flyers, des journaux et des judaïca. On y notera d’une part les documents relatifs au Musée et produits par celui-ci, des cartes d’adhésion, de la correspondance, des dossiers relatifs aux expositions organisées ou auxquelles des pièces furent prêtées, les actes constitutifs et les statuts du Musée. Par ailleurs, on t...

  6. תיעוד ממשרדי ההוצאה לפועל (Gerichtsvollzieherwesen) של בית המשפט ב-Hamburg

    תיעוד ממשרדי ההוצאה לפועל (Gerichtsvollzieherwesen) של בית המשפט ב-Hamburg משרד ההוצאה לפועל (Exekutionsbüro) הוקם ב-Hamburg ב-1 בינואר 1861, כתוצאה מההפרדה בין רשויות המשפט ורשויות המנהל. הוא נועד לאכוף החלטות משפטיות בעניינים אזרחיים, והחלטות משפטיות של גופי המִנהל בענייני רכוש (משכונות, החרמות רכוש, תשלום דמי שכירות וכדומה) בכל תחומי העיר ופרבריה, ומ-1876 גם בערים הסמוכות (Vororten). ב-1 באוקטובר 1879, בעקבות רפורמה שיפוטית, קיבל המשרד את השם Gerichtsvollzieheramt (משרד משפטי להוצאה לפועל). הוא היה אחראי לכל ענייני ההוצאה לפועל בתחומי בית המשפט המחוזי ב-Hamburg, ומ-1887 גם על המכירה של ר...

  7. תיעוד מ-Bezirksausschuss (ועדה מחוזית) /Bezirksverwaltungsgericht (בית המשפט המִנהלי המחוזי), Berlin מהשנים 1941-1932

    תיעוד מ-Bezirksausschuss (ועדה מחוזית) / Bezirksverwaltungsgericht (בית המשפט המִנהלי המחוזי), Berlin מהשנים 1941-1932 הבירה Berlin הופרדה ב-1875 מהפרובינציה הפרוסית Brandenburg, ובצו הפרובינציה מ-29 ביוני 1875, הוגדרה, עם האזורים הסמוכים, נפת עיר (Stadtkreis). בחוק בתי המשפט המִנהליים (Verwaltungsgerichtsgesetz) מ-3 ביולי 1875 נקבע כי בכל מחוז (Regierungsbezirk) בפרוסיה יפעל משפט מחוזי מִנהלי במקום מושבה הרשמי של נשיאות המחוז. לפי חוק מנהל המדינה הכללי (Gesetz ueber die allgemeine Landesverwaltung) מ-30.7.1883 הוקמו ועדות מחוזיות (Bezirksausschuesse) כרשויות ביניים, שיפעלו הן בתור גופי מִנ...

  8. תיעוד שנאסף במסגרת "פרויקט חקר תרומת ניצולי השואה למדינת ישראל" מקיבוץ ניר דוד (תל עמל)

    תיעוד שנאסף במסגרת "פרויקט חקר תרומת ניצולי השואה למדינת ישראל" מקיבוץ ניר דוד (תל עמל) עדויות/ראיונות/קורות חיים/זכרונות 1. אונגר, צילה; 2. אייזנברג, משה; 3. אייזנברג, פולה; 4. ארזי יעקב; 5. ארזי יצחק; 6. ארזי, מיכל; 7. ארזי,יעקב; 8. ארנר, יעקב; 9. ארנר, רחל; 10. אשכנזי נח; 11. בהיר צבי; 12. בן מאירי, משה; 13. ברקאי סלה; 14. ברקוביץ, נחמן משה; 15. גולדבנדר יחיאל; 16. גופר (שטאהל), מירקה; 17. גופר, צבי; 18. גייסט, ידזיה; 19. גלזר (מנהיימר), טובה (עדית); 20. גלזר דבורה; 21. גלמן, סוניה; 22. גרינפלד קלארה; 23. דבורקין, יוכבד; 24. דבורקין, ירחמיאל; 25. דוידזון, מלכה; 26. ויינטראוב, רוזה; 27. ו...

  9. אוסף Hauptabteilung Inneres, מחלקת ענייני הפנים של Generalkommissariat für Verwaltung und Justiz ב-Den Haag מהשנים 1944-1940

    • ארכיון יד ושם / Yad Vashem Archives
    • 6256405
    • English, Hebrew
    • דו"חות דוחות סטטיסטיים הוראה התכתבות חוזר מודעה פרוטוקול רשימת נרדפים תעוד רשמי

    אוסף Hauptabteilung Inneres, מחלקת ענייני הפנים של Generalkommissariat für Verwaltung und Justiz ב-Den Haag מהשנים 1944-1940 בשנת 1940 הקים שר המשפטים הגרמני, Generalkommissar für Verwaltung und Justiz, ד"ר Friedrich Wimmer, את ה-Hauptabteilung Inneres, מחלקת ענייני הפנים, הכפופה למשרדו; בראשו עמד בתחילה dr. Carl Stüler, ובהמשך dr. H. Krell; תחת Hauptabteilung Inneres פעלו מחלקות שונות, בהן Abteilung innere Verwaltung; ב-1941 מונה dr.H. Calmeyer לראש Abteilung innere Verwaltung שבתחום אחריותו - קביעת מוצא ארי או יהודי של נרדפים. באוסף, בין השאר: תכתבות של Hauptabteilung Inneres עם גורמים שו...

  10. תיעוד של Generalbauinspekteur fuer die Reichshauptstadt ב-Berlin מארכיון Osoby ב-Moscow, מהשנים 1942-1938

    תיעוד של Generalbauinspekteur fuer die Reichshauptstadt ב-Berlin מארכיון Osoby ב-Moscow, מהשנים 1942-1938 המוסד של Generalbauinspekteur fuer die Reichshauptstadt נוצר בצו מיוחד של היטלר ב-30 בינואר 1937. זה היה התואר שניתן ל-Albert Speer במטרה ליישם תכניות בניין גרנדיוזיות שיעצבו מחדש חלקים מברלין ויקנו לה מעמד דומיננטי בעולם. מאוחר יותר הורחבו הסמכויות שניתנו ל-Speer הן בברלין עצמה והן לגבי ערים אחרות. לנושא התפקיד הוקנו סמכויות ברמה של מיניסטריון ממשלתי, והוא היה כפוף ישירות להיטלר. החומר בחטיבה כולל בעיקר תיעוד בענייני עבודות בניין ותשתית ב-Berlin, כולל תכניות בניין ומפות. בתיקים שמורים ...

  11. Fonds Bluet

    Le cabinet de sténographie judiciaire BLUET fut fondé à Paris avant la Première Guerre Mondiale. Ce cabinet privé sténographiait les débats des divers tribunaux et cours de justice et vendait ensuite les comptes rendus dactylographiés des audiences. Les premiers textes conservés ici se rapportent au procès de Louis Malvy devant la Haute Cour de justice en 1918, les derniers ont trait à l'affaire Ben Barka, jugée par la cour d'assises de la Seine en 1966. Le classement adopté par le cabinet BLUET a été respecté : les comptes rendus sont classés par tribunaux et cours suivant l'ordre chronolo...

  12. אוסף המועצה היהודית De Joodsche Raad voor Amsterdam בהולנד, 1944-1941

    • ארכיון יד ושם / Yad Vashem Archives
    • 6184322
    • English, Hebrew
    • אישור דוח-סקירה כספים וחשבונות כתב עת מכתב מסמך סקירה-דו"ח פרוטוקול פתק רשימות שאלון/ים שמות

    אוסף המועצה היהודית De Joodsche Raad voor Amsterdam בהולנד, 1944-1941 במדינות כבושות רבות הורו הגרמנים לקהילות היהודיות להקים מועצה יהודית. ב-12.2.1941, אחרי מהומות של יהודים ב-Amsterdam, הורה Dr. Hans Böhmcker לתעשיין Abraham Asscher להקים מועצה יהודית, De Joodsche Raad voor Amsterdam, שתיצג תחילה את יהודי הבירה. לימים טיפלה המועצה היהודית, בהנהגת Abraham Asscher ו-Dr. David Cohen, בענייני היהודים בכל הולנד מול רשויות הכיבוש הגרמני; ה-Joodsche Raad voor Amsterdam עזרה לבני הקהילה ששילמו את המיסים למועצה, הנפיקה אישורי תנועה או אישורי מעבר דירה והפיצה ביטאון בשם Het Joodsche Weekblad. ה-De ...

  13. דוחות של מפקדת סיפ"ו (משטרת הביטחון -Sicherheitspolizei-SIPO) והס"ד (שירות הביטחון - Sicherheitsdiens) על אודות הפעילות המתקיימת בברית המועצות ובכלל זה פעילות עוצבות המבצע (Einsatzgruppen)

    דוחות של מפקדת סיפ"ו (משטרת הביטחון -Sicherheitspolizei-SIPO) והס"ד (שירות הביטחון - Sicherheitsdiens) על אודות הפעילות המתקיימת הברית המועצות ובכלל זה פעילות עוצבות המבצע (Einsatzgruppen) הדוחות הראשונים הם דוחות של הממונה (Referat) על מדור IVA1 (גסטפו - מאבק בקומוניסטים) במשרד הראשי לביטחון הרייך (RSHA-Reichssicherheitshauptamt) שהופצו בקרב גורמים במשרד הראשי לביטחון הרייך ובראשם הימלר; החל מדוח מספר 4 קיבלו הדוחות את הכותרת של מפקדת סיפ"ו והס"ד ומתחתיה את הכיתוב IVA1; הדוחות כללו שלושה חלקים: חלק ראשון- אירועים פוליטיים, חלק שני (לא נכלל בדוחות הראשונים)- דיווחים של עוצבות המבצע (Einsatz...

  14. מכתבים וגלויות שנשלחו לססיליה פלס (Pels) ב-Copenhagen ממקומות שונים באירופה ובהם הבעת תודה על קבלת חבילות מזון, בשנים 1943-1941

    מכתבים וגלויות שנשלחו לססיליה פלס (Pels) ב-Copenhagen ממקומות שונים באירופה ובהם הבעת תודה על קבלת חבילות מזון, בשנים 1943-1941 ססיליה כהן (Cecilia Cohen) נישאה ללודוויג פלס (Ludwig Pels) ב-Hamburg. משפחת פלס היו משפחה של סוחרי יינות והיו מעורבים מאוד בחיים הקהילתיים בעיר. לודוויג היה ראש חברת קדישא וססיליה עסקה באיסוף תרומות לנזקקים. הבת, מרתה פלס, נסעה לקופנהגן להינשא לליפמן אליעזר קורצוויל, יליד המבורג שהיה מורה בעיר. באירועי ליל-הבדולח בנובמבר 1938 איבדו המשפחה חלק גדול מרכושם. ב-1940 כשמצבם של היהודים הורע עוד יותר, החליטו בני הזוג לברוח לדנמרק ולהצטרף למשפחתה של הבת. בני-הזוג התגוררו ...

  15. תיעוד של מוסדות השלטון ב-Hamburg בדבר יהודים ורדיפת יהודים

    תיעוד של מוסדות השלטון ב-Hamburg בדבר יהודים ורדיפת יהודים רשימת תכנים של סרטים (בסוגריים כתובים מספרי החטיבות של המוסדות הרשמיים): (JM/12659 Senat (111-1) (Collection 12665617 (JM/12660 [bad microfilm quality - dark pictures] (frames 2-2169) Innere Verwaltung (Buero Senator Richter (113-2) (Collection 12666235) JM/12661 + (JM/12662 Staatsverwaltung (Allgemeine Abteilung) (113-5) (Collection 12628222 (JM/12663 (frames 2-86) Buergerschaft (121-3) (Collection 12672597 (JM/12663 (frames 87-203) Ratsherrenkanzlei (122-5) (Collection 12673014 (JM/12663 (frames 204-580 [end of film]) Senatskanzle...

  16. תיעוד של "קרן היסוד" ב־Riga מהשנים 1940-1920

    תיעוד של "קרן היסוד" ב־Riga מהשנים 1940-1920 קרן היסוד נוסדה בוועידה השנתית של ההסתדרות הציונית העולמית שנערכה בלונדון ביולי 1920, בתור זרוע לגיוס כספים של התנועה הציונית. מניפסט קרן היסוד מ־1920 שיקף את נחישותו והחלטיותו של הארגון הציוני החדש: "הגיעה העת לריכוז המאמץ היהודי למען ייסוד הבית היהודי הלאומי". קרן היסוד מופקדת על מימון העלייה וההתיישבות בארץ ישראל. לפני הקמת קרן היסוד, איסוף הכספים למען פעילות ההסתדרות הציונית נעשה על ידי "קרן הגאולה", שהתאפיינה בפעולות גבייה נקודתיות וזמניות. בשונה מהנהוג עד הופעתה ביססה קרן היסוד את מערך הגבייה על הטלת מס־חובה שנתי קבוע, על בסיס רעיון המס התנ...

  17. תיעוד על גורלם של יהודים בקנטון Vaud מ-1945-1933: מפעל הסיוע השוויצרי - מחלקת הסיוע לפליטים על אודות מהגרים מגרמניה, אותיות A-C, מהשנים 1937-1946

    תיעוד על גורלם של יהודים בקנטון Vaud מ-1945-1933: מפעל הסיוע השוויצרי - מחלקת הסיוע לפליטים על אודות מהגרים מגרמניה, אותיות A-C, מהשנים 1937-1946 התכתבות בין הפליטים ובין מפעל הסיוע השוויצרי - מחלקת הסיוע לפליטים וגופים אחרים ובכללם האיגוד השוויצרי היהודי לסיוע לפליטים (VSJF -Verband Schweizerischer Jüdischer Fürsorge) ב-Zuerich . תיעוד מהחטיבות הבאות: - S66 Secretariat general du Departement de Justice et Police. Dossiers generaux. - S217 Office cantonal de controle des habitants et de police des etrangers. Dossiers administratifs et individuels. - SB4 Office cantonal de controle des habit...

  18. תיעוד של חברת I. G. Farbenindustrie מארכיון Osoby ב-Moscow מהשנים 1943-1928

    תיעוד של חברת I. G. Farbenindustrie מארכיון Osoby ב-Moscow מהשנים 1943-1928 חברת I. G. Farbenindustrie הוקמה ב-1925 ממיזוג של מספר חברות של התעשייה הכימית, והייתה בזמנה החברה הגדולה במערב בתחום זה. בזמן מלחמת העולם השנייה היא נודעה לשמצה עקב מעורבותה בתהליכי הדיכוי והרצח של הנאצים, ובעיקר עקב ייצור והאספקה של הגז Zyklon B ששימש לרציחות ההמוניות ב-Auschwitz, והקמת מפעל Buna לבנזין סינטטי במסגרת תשלובת המחנות של Auschwitz, בו הועסקו אסירים מהמחנה. עם תום המלחמה הורו בעלות הברית על פירוק החברה. - בתחילת האוסף סדרת תיקים אשר מכילים רשימות שהכין ה-"Wi-Rue Amt beim OKW" (משרד הכלכלה והחימוש במטה ...

  19. M.41.GAMn - תיעוד מהארכיון הממלכתי של מחוז Minsk

    M.41.GAMn - תיעוד מהארכיון הממלכתי של מחוז Minsk תולדות הארכיון הארכיון הממלכתי של מחוז Minsk (ארכיון GAMn) הוקם ב-1938. הארכיון לא פעל בתקופת הכיבוש הגרמני בשנים 1944-1941. כל המסמכים המתארים את התקופה שלפני מהפכת אוקטובר (המהפכה הבולשביקית) הועברו לארכיון המרכזי הממלכתי ההיסטורי של בלארוס ב-1963. שש מאות אלף תיקים מארכיון המפלגה הקומוניסטית במחוז Minsk נמסרו ל-GAMO ב-1996. בארכיון GAMn נשמר חומר מתקופת מהפכת אוקטובר ב-1917 ועד ימינו. במסמכים תיעוד מנפות Berezino, Dzerzhinsk, Kletsk, Minsk, Nesvizh, Pukhovichi, Smolevichii, Stolbtsy, Uzda ו-Cherven במחוז Minsk. בארכיון הממלכתי של מחוז Mins...

  20. תיעוד של הועד המבצע העירוני ב- Pinsk אודות הלאמת נדל"ן יהודי, מהשנים 1939 - 1941

    תיעוד של הועד המבצע העירוני ב- Pinsk אודות הלאמת נדל"ן יהודי, מהשנים 1939 - 1941 ב- 17 בספטמבר 1939 בערב שעטו הטנקים הראשונים של חיל החלוץ הסובייטי לתחומי העיר Pinsk (בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב). הדבר עורר רגשות שמחה אך גם חששות בקרב יהודים שומרי מצוות, פעילים במפלגות ובתנועות הנוער הציוניות ובעלי רכוש ועסקים. הקומוניסטים שהיו במחתרת יצאו אל מחוץ לעיר לקבל את פני חיל החלוץ הסובייטי. בתיעוד שהגיע ליד ושם נמצאים מסמכים על אודות הלאמת רכוש. על פי התקנות וההנחיות שקבעה מועצת הקומיסרים של העם בבלארוס (S.N.K - Soviet Narodnikh Komisarov בין 10 במאי 1940 ובין 15 בינואר 1941) נקבע למשל שאין להלאי...