Archival Descriptions

Advanced query tips

There are several ways to be more specific in your search query:

"Phrase"
Search an exact match of your query, e.g. "Member lists"
+Phrase
Given word has to be in the result, e.g. +Gestapo
-Phrase
Exclude given word from search, e.g. -Gestapo

Use the following syntax to restrict the search to specific fields:

field:"phrase"
For instance, you can find all descriptions that have the phrase "Auschwitz Birkenau" in their titles by searching for title:"Auschwitz Birkenau".

The following fields are currently available:

  • identifier
  • title
  • creator
  • person
  • place
  • subject
  • address
Displaying items 1 to 20 of 8,545
Search result ordering
Language of Description: German
Language of Description: Hebrew
Language of Description: Multiple
Language of Description: Ukrainian

  1. Hilfsstelle für Rasseverfolgte bei der Evangelischen Gesellschaft Stuttgart

    Geschichtlicher Überblick Die "Hilfsstelle für Rasseverfolgte bei der Evangelischen Gesellschaft Stuttgart" wurde im September 1945 eingerichtet und an den damaligen Vikar und späteren Pfarrer Fritz Majer-Leonhard übertragen. Die Idee kirchlicher/evangelischer Betreuungsstellen für sogenannte "Judenchrist/innen" ging zurück auf "christliche Hilfsstellen", die während der NS-Zeit zur Unterstützung dieser aus rassenideologischen Gründen Verfolgten in Berlin, Heidelberg und Stuttgart eingerichtet worden waren, ihre Arbeit jedoch 1943/44 hatten einstellen müssen (vgl. dazu Akten-Nr. 45, 385, 29...

  2. Nachlass Heinrich Fausel

    Biografische Informationen Heinrich Fausel, Sohn des Schulrektors Heinrich Fausel, wurde am 15.11.1900 in Reutlingen geboren und starb am 2.2.1967 in Tübingen. Nach dem Besuch der Seminare Schöntal und Urach studierte Fausel in den Jahren 1919-1922 an den Universitäten von Tübingen und Marburg Theologie und Philosophie. In den folgenden Jahren wirkte er als Vikar in Göttelfingen, Unterhausen und Cannstatt, ehe für ihn 1927 die erste Einstellung als Pfarrer in Heimsheim im Kreis Leonberg erfolgte. Hier wirkte Fausel bis 1952, wobei er sich insbesondere um den Wiederaufbau der bei Kriegsende ...

  3. Evangelische Bekenntnisgemeinschaft in Württemberg / Theodor Dipper

    Theodor Dipper und die Bekenntnisgemeinschaft Dippers Leben und sein Wirken für die württembergische Landeskirche war wesentlich durch den Kirchenkampf im Dritten Reich bestimmt. In einer Pfarrfamilie 1903 geboren, absolvierte Dipper die typisch württembergische Theologenausbildung mit Abitur am Evang.-theolog. Seminar Blaubeuren und Studium am Evang. Stift in Tübingen. Zu seinen wichtigsten Lehrern gehörten dort Adolf Schlatter und Karl Heim. Die erste Dienstprüfung legte Dipper 1925, die zweite 1929 ab. Nach dem Studium schloß sich der junge Dipper theologischen Arbeitskreisen an, die nac...

  4. Nachlass Theophil Wurm

    Biografische Informationen Theophil Wurm wurde am 7. Dezember 1868 in Basel geboren. Nach dem Besuch der Universität Tübingen legte er im Jahr 1891 seine 1. Theologische Dienstprüfung ab und war 1894-1899 Stadtvikar in Stuttgart. Im Jahr 1913 wurde er 2. Stadtpfarrer in Ravensburg und war 1919 Mitglied der Landesversammlung, 1920 auch Abgeordneter im württembergischen Landtag. Seit 1920 war er Dekan in Reutlingen, 1927 wurde er Prälat und Generalsuperintendent von Heilbronn, im Jahr 1928 wurde er als Nachfolger von Prälat D. Merz zum Kirchenpräsidenten gewählt. Am 8. Juli 1933 nahm er den T...

  5. KZ Dachau

    • Concentration camp Dachau
    • Konzentrationslager Dachau
    • KL Dachau
    • KZ-Gedenkstätte Dachau
    • 01
    • German
    • 1933
    • 35 Regalmeter, verschiedene Medien, u.A. Papier, digital, Fotos, Pläne.

    Materialien aus der Zeit des Bestehens des Konzentrationslagers Dachau. Darin Materialien und Angaben zu Peronen (ehemalige Häftlinge, SS-Personal, Häftlinge im SS-Straflager Dachau, weitere Personen), Orten (Stammlager Dachau, Außenlager und -kommandos), Verwaltung, Häftlingsgesellschaft, Lageralltag, Täter etc.

  6. Konzentrationslager und Verfolgungsstätten

    • andere Konzentrationslager und Verfolgungsstätten

  7. M.52.DASO - תיעוד מהארכיון הממלכתי של מחוז Sumy

    M.52.DASO - תיעוד מהארכיון הממלכתי של מחוז Sumy תולדות הארכיון: בשנת 1925 מוקמת ההנהלה הארכיונית האזורית ב-Sumy. תפקידה היה לאסוף תיעוד מהארכיונים המקומיים, קליטה של התיעוד של הארכיונים שפורקו, יצירת אוספי מקור והקמת ארכיון העיתונות. ב-1930 ההנהלה הארכיונית עברה רה-אירגון והפכה להיות ההנהלה המקומית של Sumy. משנת 1932 זה הפך להיות הארכיון הממלכתי ההיסטורי של Sumy. עם הקמת המחוז Sumy בשנת 1939 הארכיון ההיסטורי הממלכתי הפך להיות לארכיון ההיסטורי המחוזי שעל יד הרשות הארכיונית של ה-NKVD. בשנת 1941 הארכיון הפך להיות הארכיון המחוזי של Sumy יחד עם הארכיונים המקומיים ב-Hlukhiv, Konotop ו-Romny שהפכו...

  8. תיעוד של Senatskanzlei - Personalabteilung II (לשכת הסנאט - מחלקת כח אדם II) ב-Hamburg

    תיעוד של Senatskanzlei - Personalabteilung II (לשכת הסנאט - מחלקת כח אדם II) ב-Hamburg

  9. תיעוד של אגודת בוגרי הגימנסיה היהודית שעל יד מועצת התרבות העברית ב- Tallinn בין השנים 1936 - 1941

    תיעוד של אגודת בוגרי הגימנסיה היהודית שעל יד מועצת התרבות העברית ב- Tallinn בין השנים 1936 - 1941 האוסף כולל פרוטוקולים של ישיבות חברי האגודה והנהלה; ספרי חשבונת ומסמכים כספיים; התכתבות עם רשויות השלטון, ארגונים ואנשים פרטיים בנוגע לארגון אירועים, מלגות, ישיבות וכו'.

  10. תיעוד של מחלקת השמאות העירונית לנזקי המלחמה בין השנים 1942 - 1944

    תיעוד של מחלקת השמאות העירונית לנזקי המלחמה בין השנים 1942 - 1944 התיעוד כולל תיקים של יהודים בנוגע לנזקים שנגרמו להם בעקבות המלחמה.

  11. חומרים שונים (ללא גוף יוצר מרכזי) מארכיון המדינה ב-Saarbruecken, שנים 1935-1947

    חומרים שונים (ללא גוף יוצר מרכזי) מארכיון המדינה ב-Saarbruecken, שנים 1935-1947. בין היתר באוסף כתבי עת, עלונים, ספרים וקטעי עיתונות הכוללים קטעים אנטישמיים. כן באוסף שני תיקים של פושעים נאצים מה-Berlin Document Center. לאוסף זה ביד ושם, הבנוי על החטיבה "Einzelstuecke" בארכיון המוצא, צורף גם תיק אחד מהחטיבה "Archivaliensammlung des Historischen Vereins für die Saargegend e. V." (אוסף חומרים ארכיונים של האגודה ההיסטורית של אזור ה-Saar). תיק זה כולל שירים עם תוכן אנטישמי.

  12. תיעוד של מערכות בתי הספר - בתי הספר היסודיים (Staats- und Privatschulen-Volksschulen) ב-Hamburg

    תיעוד של מערכות בתי הספר - בתי הספר היסודיים (Staats- und Privatschulen-Volksschulen) ב-Hamburg כולל תיקים מבתי הספר הבאים: - Fritz-Schumacher-Schule - Schule Wohldorf-Ohlstedt - Schule Moorkamp 3 - Mädchenschule Angerstraße - Volksschule Barmbeker Straße 30/32 - Schule Altenwerder - Schule Turmweg - Schule Von-Essen-Straße - (Sammelschule I (Maretstraße - (Volksschule Bunatwiete (Maretstraße - Heinrich-Wolgast-Schule

  13. אוסף Th. Limperg, מרצה בכיר ב-Universiteit van Amsterdam, שהתנגד לכיבוש הנאצי בהולנד בשנים 1943-1941

    אוסף Th. Limperg, מרצה בכיר ב-Universiteit van Amsterdam, שהתנגד לכיבוש הנאצי בהולנד בשנים 1943-1941 באוסף: חוזר של Limperg משנת 1941 בנושא חוק VO 23/1940 על שליטת הגרמנים באוניברסיטאות בהולנד; פרוטוקולים של ישיבות Universiteit van Amsterdam בשנת 1941; מסמכים על מצב היהודים במוסדות להשכלה גבוהה בהולנד בשנים 1943-1941; מסמכים בנושא מעמד היהודים הפורטוגזים בהולנד, 1942; חוזרים על מעצרי סטודנטים בהולנד מ-1943.

  14. תיעוד מארכיון העיר Barsinghausen

    תיעוד מארכיון העיר Barsinghausen

  15. P.60 - אוסף יוסף קרמיש, מנהל ארכיון יד ושם 1979-1953

    P.60 - אוסף יוסף קרמיש, מנהל ארכיון יד ושם 1979-1953 יוסף קרמיש נולד בעיירה Zlotniki במחוז Tarnopol בשנת 1907. הוא למד היסטוריה באוניברסיטת ורשה וסיים את לימודיו לתואר דוקטור בשנת 1937. בשנים 1939-1936 עבד בהכנת ספר ביבליוגרפי על תולדות Warszawa ועל תולדות הקהילה היהודית בה, עבודה שהופסקה עם פרוץ המלחמה ב-1 לספטמבר ועם גיוסו לצבא הפולני. בתקופת הכיבוש הגרמני, מ-1941, שהה בעיירה Probuzna לא הרחק מ Husiatin. בתקופה זו שימש כמיופה כוח של "הארגון לעזרה עצמית יהודית" במחוז Lwow. בשנים 1944-1943 נדד בשדות וביערות, וניצל הודות למורה הפולני Kaminski Franciszek, שבעליית הגג של ביתו בכפר Czabarowka ה...

  16. תיעוד של ההנהלה העירונית ב-Kostopol מהשנים 1942-1941

    תיעוד של ההנהלה העירונית ב-Kostopol מהשנים 1942-1941 האוסף כולל: - פניות של עובדי עיריית Kostopol בבקשה לקבל אישורי מגורים בדירות ובבתים שהיו בבעלות היהודים; - תיעוד על היהודים ב-Kostopol ובכלל זה מספר היהודים בגטו, מקומות עבודה וקבורת נרצחים יהודים.

  17. תיעוד של ההנהלה העירונית ב-Kerch בין החודשים נובמבר-דצמבר 1941

    תיעוד של ההנהלה העירונית ב-Kerch בין החודשים נובמבר-דצמבר 1941 פקודות וצוים מטעם ההנהלה העירונית, רשימות של עובדי עיריה, רשימות של חיילים בצבא הגרמני, רשימות של תושבים מקומיים, חוזרים בנושאים שונים: קראים ועוד, תעודות עבודה. כוחות הצבא הגרמני כבשו את Kerch לראשונה ב-16 בנובמבר 1941. ההנהלה העירונית החדשה החלה לפעול בעיר מימי הכיבוש הראשונים. אנשי Sonderkommando 10b הגיעו לעיר זמן קצר לאחר מכאן והחלו ברישום היהודים. כל היהודים קיבלו פקודה להתייצב במקום איסוף ב-28 בנובמבר 1941 לצורך מעבר למקום מגורים חדש. כל מי שהגיע הועבר לבית הסוהר שהוסב למחנה איסוף. רוב היהודים הוצאו להורג ב-3-1 בדצמבר 194...

  18. M.62 - תיעוד מהארכיונים המחוזיים ברוסיה, 1934- 1946

    M.62 - תיעוד מהארכיונים המחוזיים ברוסיה, 1934- 1946 באוסף תיקים שנבחרו מהארכיונים הממלכתיים המחוזיים ברוסיה: הארכיונים הממלכתיים במחוזות Tver, Kaluga,Pskov, Orel, Smolensk, Novgorod , Bryansk, הארכיונים הממלכתיים של רפובליקות Kalmykia ו- Mordovia והארכיונים לתולדות העת החדשה במחוזות Kaluga, Smolensk, Tver; תיאור האוסף בכלל האוסף תיעוד של הוועדות המקומיות של המפלגה הקומוניסטית במחוזות שונים ברוסיה מהשנים 1917- 1929, תיעוד של הוועדה הממלכתית המיוחדת לחקר פשעי הנאצים בברית המועצות (ChGK) וועדות ה-ChGK המחוזיות ב-Kaluga, Pskov, Smolensk, Tver על אודות רצח האוכלוסייה היהודית ושבויי המלחמה הסוביי...

  19. M.46 - תיעוד מהארכיון הממלכתי של הפדרציה הרוסית (GARF), מהשנים 1939 - 1960

    M.46 - תיעוד מהארכיון הממלכתי של הפדרציה הרוסית (GARF), מהשנים 1939- 1960 באוסף תיעוד של הגופים הבאים: - המועצה לענייני דת שליד מועצת השרים בברית המועצות מהשנים 1953-1943 והמועצה לענייני דתות שליד ממשלת ברית-המועצות מהשנים 1954-1943 בתיעוד פרוטוקולים, התכתבות רשמית ודוחות בנוגע לחיי הדת והקהילות היהודיות הסובייטיות בתקופת המלחמה ולאחריה, גורל היהודים בתקופת השואה, נתונים סטטיסטיים על אודות האוכלוסייה היהודית, הקהילות היהודיות והמדיניות האנטישמית בברית המועצות. - טאס (TASS), סוכנות הטלגרף של ברית המועצות מהשנים 1953-1939 בתיעוד מאמרים מעיתונים ותמלילי שידורים מתחנות רדיו במערב על אודות מצבם ...

  20. תיעוד של הנהלת נפת Drohobycz מהשנים 1943-1941

    תיעוד של הנהלת נפת Drohobycz מהשנים 1943-1941 האוסף כולל: - הוראות והנחיות של השלטונות הגרמניים בנוגע ליהודים בנפת Drohobycz; - בקשות להנפקת אישורי יציאה מגטו Drohobycz; - הודעות של מפקד המשטרה והס"ס ב-Drohobycz על הוצאות אזרחים להורג באשמת הסתרת יהודים וקיום קשר עם פרטיזנים.