P.51 - ארכיון אישי של הרב שאול וינגורט אשר סייע ליהודים רבים באירופה הכבושה ולפליטים שנקלטו בשוויץ, 1948-1941 המשפחה העבירה את הארכיון לאוניברסיטת בר־אילן. מר אלדר, עובד האוניברסיטה, ביקש להכין מחקר מקיף על הרב וינגורט ועל פעילותו. מר אלדר החל בסידור המכתבים שהיו בתוך מעטפות ממוספרות, שהם עיקר האוסף. כמו כן, החל ברישום מידע בסיסי של כל המכתבים לפי סדר המעטפות (רישום זה נמצא בתיק מס' 1 של החטיבה). לאחר שנפטר מר אלדר המשיכה אחת מבנות המשפחה בסידור המכתבים במעטפות וברישום המסמכים, אך נוצרו פערים במספרי המעטפות (למשל בין 611 ל-851, בין 673 ל-701 ובין 776 ל-800). לאחר מכן, מסרה המשפחה את התיעוד לארכיון יד ושם, שנרשם בפירוט בידי עובד הארכיון, מר הלל שכטר ז"ל. בכלל האוסף: - התכתבות עם יהודים נרדפים באירופה, שחלקם גורשו למחנה העצורים Vittel שבצרפת. במחנה שהו יהודים בעלי מסמכים שהעידו על אזרחותם הזרה או על אפשרות מוכחת להגר לארץ ישראל. יהודים אלה יועדו לעסקת חילופים (Austausch) עם אזרחים גרמנים שהוחזקו במעצר בידי בעלות הברית. לקראת סוף המלחמה נתגלה שתכנית החילופים הייתה מעשה הונאה - לפחות לגבי עצורי Vittel. מרביתם נספו ב־Auschwitz Birkenau (עד תום המלחמה לא נתקבלו עדויות מהימנות על גורלם). ארגונים יהודיים עולמיים ומדינות נייטרליות, לרבות הוותיקן, הפעילו לחץ על הגרמנים על מנת שיכירו בתוקף הדרכונים שהנפיקו קונסולים של מדינות דרום אמריקניות ב־Bern שבשוייץ תמורת תשלום. הגרמנים סירבו להכיר בהם כאותנטיים וכך הוכרע גורל יהודים אלה. הדרכונים הוכרו בסופו של דבר, אך באיחור - כאשר כבר לא ניתן היה להציל את 263 עצורי מחנה Vittel. העצורים היהודים הובלו בסוף יולי - תחילת אוגוסט 1944 למחנה Drancy, משם גורשו. עמם נמנו גם בני משפחתו של הרב וינגורט - הוריו, אחיו ואחותו, שהם מהכותבים לרב שאול וינגורט. בהתכתבות שני נושאים מרכזיים: 1. "Liebespacket" (חבילות מזון): הרב וינגורט קיבל מיהודים רבים בקשות שישלח מוצרי מזון ואספקה. מקורות האספקה העיקריים לחבילות המזון היו הצלב האדום הבינלאומי ב־Geneve ו־HIJEFS, סוכנויות בפורטוגל ומקורות אחרים. 2. בקשות לקבלת "מכתבים" של ד"ר (או פרופ') Huegly: מר Huegly היה קונסול פרגוואי ב־Bern, שוייץ. הוא מכר או הנפיק דרכונים דרום־אמריקניים או מכתבים המאשרים נתינות זרה תמורת תשלום. הדבר נעשה בתיווכו של ועד ההצלה היהודי בשוייץ, שהרב וינגורט היה חבר בו (הוועד לא היה הגוף היחיד שטיפל בנושא, שכן גם המשרד הארצישראלי Palaestina Amt ב־Geneva טיפל בהשגת סרטיפיקטים לארץ ישראל עבור העצורים). על הרב שאול וינגורט הופעל לחץ בנוגע לקבלת מכתבי קונסול פרגוואי, והיו גם שהטיחו בו ביקורת על אופן החלוקה. - התכתבות לאחר המלחמה עם יהודים באירופה שביקשו מידע על גורל קרוביהם ו/או על סיוע בהגירה. מקצתם כתבו גם על קורותיהם במחנות העקורים ועל קורותיהם בארצות שאליהן היגרו. - תיעוד על פעילותו של הרב וינגורט.