תיקים אישיים,בעיקר של יהודים, של Gestapo Staatspolizeileitstelle Duesseldorf

Identifier
5735947
Language of Description
English
Alt. Identifiers
  • M.55
Level of Description
Collection
Languages
  • German
Source
EHRI Partner

Extent and Medium

Personal records

Record of persecuted persons

Scope and Content

Structure of the Gestapo Staatspolizeirektion Duesseldorf: Division II (Domestic Police) is subdivided into subdivisions, of which the Department of Culture (II B), Division II C (Reaction and Opposition), II H (Party Affairs) and II E, the Department of Economics, are mentioned. Head of the Cultural Department (II B) was from 1935 to 1943/44 police superintendent Wilhelm Friedrich. The cultural department was again subdivided into the department for the Catholic Church (II B 1), the department for the Protestant Church and sects (II B 2), the department for emigrants (II B 3) and the department for "Jewish Affairs" (II B 4), which was founded in the fall of 1935 after the proclamation of the Nuernberg race laws. The head of the Cultural Department and the Department for "Jewish Affairs" were administrative officers, not detective superintendents, as usual with department and unit heads.. The Department for Emigrants (II B 3) and the Department for "Jewish Affairs" (II B 4) had the same staff and the same head. Until 1940 it was police(chief)inspector Viktor Humpert, who had at least one executive officer assigned. From 1938/39, two executives worked in the Department for Emigration and "Jewish affairs": Alfred H. and Georg Puetz. From 1941 to 1943, they had the conscripted Waffen-SS man Fritz Gestermann as assistant. Furthermore, the two administrative clerks Hermann Waldbillig and Edmund Ommer were active in these departments, as was the police employee Heinz Illig. Humpert's successor was Becker. Before 1939, the Jewish section was staffed only by Humpert, Alfred H. and one or two other employees, and from 1942/43 onwards, after the deportations were completed, the staff of the unit was reduced to this level again. The Stapo-Stelle Duesseldorf had several branches (Duisburg, Essen, Krefeld, Moenchengladbach, Oberhausen, Wuppertal), to which other branches were subjected. The heads of the branches Solingen and Muehlheim an der Ruhr are mentioned: Josef Koke and Karl Kolk. The branch offices did not have their own Jewish Affairs Departments, since their cultural departments (II B) were not subdivided. Management of "Jewish matters" was taken over by the department head or the longest-serving officer. The Jewish section of the Gestapo in Duesseldorf cooperated with other state authorities and therefore was in charge of census and controlling of the the Jewish population, of tackling violations of anti-Jewish laws and later carrying out the deportations. The Gestapo got their information through informers and the occasional use of confidential informers in Jewish enterprises and the emigré community. It also went on patrol and executed (sometimes unannounced) house searches. In interrogations, psychological and physical extortion was used, but use of violence is only testified to during the war.

Existence and Location of Originals

  • HAUPTSTAATSARCHIV DUESSELDORF, GERMANY

  • Signature: RW/58

Subjects

Places

This description is derived directly from structured data provided to EHRI by a partner institution. This collection holding institution considers this description as an accurate reflection of the archival holdings to which it refers at the moment of data transfer.

תיקים אישיים, בעיקר של יהודים, של Gestapo Staatspolizeileitstelle Duesseldorf (גסטפו Duesseldorf)

Identifier
5735947
Language of Description
Hebrew
Alt. Identifiers
  • M.55
Level of Description
Collection
Languages
  • German
Source
EHRI Partner

Extent and Medium

תיעוד של נרדפים

תעוד-פרט

Scope and Content

תיקים אישיים, בעיקר של יהודים, של Gestapo Staatspolizeileitstelle Duesseldorf (גסטפו Duesseldorf) מבנה גסטפו Duesseldorf: חטיבה II (משטרה מקומית) נחלקה לתת-חטיבות, מתוכן צויינו חטיבת התרבות (II B), חטיבה II C (ריאקציה ואופוזיציה), חטיבה II H (ענייני מפלגה) וחטיבה II E, מחלקת הכלכלה. מ-1935 ועד 1943/4 עמד בראש חטיבת התרבות (II B) מפקד המשטרה Wilhelm Friedrich. מחלקת התרבות נחלקה בתורה למחלקת הכנסייה הקתולית (II B 1), מחלקת הכנסייה הפרוטסטנטית ופלגיה (II B 2), המחלקה למהגרים (II B 3) והמחלקה ל"עניינים יהודיים" (II B 4), שהוקמה בסתיו 1935 אחרי ההכרזה על חוקי הגזע ב-Nuernberg (חוקי נירנברג). ראשי מחלקת התרבות והמחלקה ל"עניינים יהודיים" היו קציני מִנהלה, ולא מפקחי בילוש כפי שנהוג היה בתפקידי ניהול מחלקות וראשי יחידות. למחלקת המהגרים (II B 3) ולמחלקה ל"עניינים יהודיים" (II B 4) היו אותם עובדים ואותו מנהל. עד 1940 היה זה מפקד המשטרה Viktor Humpert, ובכפיפות לו לפחות קצין בכיר אחד. מ-1938/39 עבדו שני קצינים בכירים במחלקת ההגירה ו"ענייני היהודים": Alfred H. ו-Georg Puetz. מ-1941 ועד 1943 הם גייסו בתור עוזר את איש הוואפן ס"ס, Fritz Gestermann. זאת ועוד, במחלקה פעלו שני פקידי המִנהלה Hermann Waldbillig ו-Edmund Ommer, וכן איש המשטרה Heinz Illig. אחרי Humpert מונה לתפקיד Becker. לפני 1939 אויישה המחלקה היהודית ב-Humpert, Alfred H. ובעובד או שניים נוספים בלבד. מ-1943/44 ואילך, לאחר השלמת הגירושים, צוות היחידה הוקטן חזרה למימדים אלה. ל-Stapo-Stelle Duesseldorf היו מספר סניפים (Duisburg, Essen, Krefeld, Moenchengladbach, Oberhausen, Wuppertal), אליהם הוכפפו סניפים נוספים. ראשי הסניפים Solingen ו-Muehlheim an der Ruhr מוזכרים: Josef Koke ו-Karl Kolk. למשרדי הסניפים לא היו מחלקות משלהם לענייני יהודים, מאחר ומחלקות התרבות שלהם (II B) לא חולקו לתתי מחלקות. ניהול "ענייני היהודים" נעשה בידי ראש המחלקה או הקצין הוותיק ביותר. המחלקה היהודית של הגסטפו ב-Duesseldorf שיתפה פעולה עם רשויות ממשל אחרות ולפיכך הייתה אחראית לקיום מפקד ולשליטה באוכלוסיה היהודית, להתמודדות עם הפרות החוקים נגד יהודים, ובהמשך גם לביצוע הגירושים. הגסטפו השיג מידע באמצעות מודיעים ושימוש בסוכנים חשאיים בבתי עסק יהודיים וב-emigré community (קהילה גולה של גרמנים). כמו כן נערכו סיורים וחיפושים (לעתים ללא התראה מראש) בבתים. בחקירות נעשה שימוש בסחיטה פסיכולוגית או גופנית, אך עדות על שימוש באלימות קיימת רק לגבי זמן המלחמה.

Subjects

Places

This description is derived directly from structured data provided to EHRI by a partner institution. This collection holding institution considers this description as an accurate reflection of the archival holdings to which it refers at the moment of data transfer.