M.41.GAGom - תיעוד מהארכיון הממלכתי של מחוז Gomel הארכיון הוקם בנובמבר 1922 בתור לשכה ארכיונית של המחוזות Gomel ו- Mogilev ליד הוועד המבצע של Mogilev. בשנת 1938 הלשכה אורגנה כארכיון של מחוז Gomel, ובשנת 1941 הארכיון קיבל את השם הארכיון הממלכתי של מחוז Gomel. בתקופת הכיבוש הגרמני בשנים 1941-1943 הארכיון לא פעל. בתת חטיבה זו מהארכיון הממלכתי של מחוז Gomel נשמר תיעוד רב גם של שלטונות הכיבוש הגרמני וגם תיעוד סובייטי, בעיקר של ChGK שרשום אחרי שיחרורו של מחוז Gomel. תיעוד של הנהלות עירוניות ונפתיות מתקופת הכיבוש הגרמני: תיעוד של ה-Gebietskommissar של Petrikov מחוז Mozyr כולל אירגון עבודת-כפייה, מינוי עובדי המינהל, עבודות נקיון בעיר; הוראות של המינהל העירוני של Dobrush מחוז Gomel, על מינוי עובדי העיריה ועל אירגון שירות המשטרה בעיר, פרוטוקולים על החרמת הרכוש היהודי הנתפס ע"י תושבים מקומיים, הוראות על ביצוע חיפוש בבתי אזרחים; התכתבות בין ראש העיר Dobrush מחוז Gomel ל-Kommandatur, כולל:עבודות שיקום בדרכים, חלוקת מזון לתושבים,סידור הקשר הטלפוני בעיר; סמכויות של ראשי כפרים בהטלת עונש על אזרחים, אמצעים נגד הפרטיזנים; הוראות של המינהל העירוני של Rechitsa מחוז Gomel והתכתבות עם מוסדות גרמניים, כולל: חלוקת תלושי מזון, גיוס עובדים למוסדות מקומיים ולעבודה בגרמניה;רשימת שוטרים, רשימת האנשים העצורים ב"י משטרה מקומית. תיעוד סובייטי משנות 1944-1945 על חקירת פשעי גרמנים ומשתפי פעולתם במחוז Gomel כולל דוחות חקירה של משפטים צבאיים ותיעוד של ה-ChGK (הוועדה הממלכתית המיוחדת לחקר פשעי הנאצים) על Gomel כולל רשימת ניספים, רשימת מגורשים לגרמניה, רשימת פושעים נאצים, דוחות חחקירת עדים ודוחות אקסהומציה. הרקע ההיסטורי בשלהי שנות השלושים חיו ב- Gomel כ-41,000 יהודים – כשליש מכלל תושביה. ב-1903 היה ב-Gomel פוגרום, ובפעם הראשונה בתולדותיהם של יהודי רוסיה התארגנה שם הגנה עצמית יהודית. בימי השלטון הסובייטי הפכה גומל למרכז תעשייתי חשוב ורבים מתושביה היהודים היו לפקידים ופועלים במפעלים ממשלתיים. אחרים המשיכו לעסוק במלאכה, וקצתם התארגנו בקואופרטיבים. בעיר פעלו בתי ספר ביידיש ומחלקה של בית משפט שעבודתה התנהלה ביידיש. עד 1929 הייתה בעיר גם מכללה פדגוגית שלשון הלימודים בה הייתה יידיש. לאחר ספטמבר 1939 התיישבו בעיר פליטים רבים מפולין. יהודי Gomel תחת הכיבוש הגרמני ב-19 אוגוסט 1941, לאחר שבוע של קרבות קשים, הושלם כיבוש Gomel בידי הגרמנים. העיכוב היחסי בכיבוש אפשר למרבית יהודי העיר להתפנות מזרחה לתוך ברית-המועצות. יהודים רבים, בייחוד עובדים במפעלים הממשלתיים ובמוסדות סובייטיים ובני משפחותיהם, פונו במאורגן, וגברים רבים גויסו לצבא האדום. עם כניסת הגרמנים לעיר הם הורו ליהודים לשאת סרט צהוב. כחודש לאחר מכן ריכזו אותם בארבעה גטאות שהוקמו ברחבי העיר. הגטו המרכזי הוקם בשכונת העוני Monastyrek שבמרכז העיר, באזור שתושביו הלא-יהודים פונו ממנו. הגטו הוקף בתיל דוקרני ורוכזו בו כ-800 יהודים. גטו שני הוקם בקסרקטינים סובייטיים שגודרו, ושוכנו בו כ-600 יהודים, ובהם כ-100 מגורשים מהעיירה Loyev. גטו שלישי אורגן ברחוב Bykhovskaya שבפאתי העיר. בגטו הרביעי, שהוקם מעברו השני של הנהר Sozh, רוכזו בתחילה כ-200 יהודים, אך כבר בספטמבר 1941 הועברו כולם לגטו המרכזי. על התושבים הלא-יהודים נאסר באיסור חמור לדבר עם תושבי הגטאות ולהעביר להם מזון. היהודים חויבו לצאת לעבודת כפייה והוטל עליהם תשלום כופר. תושבי הגטאות סבלו גם ממעשי שוד של שוטרים גרמנים ובלרוסים. התזונה הדלה ותנאי התברואה הירודים גרמו שיעורי תמותה גבוהים בגטאות. מספטמבר 1941 החלו הגרמנים לרצוח קבוצות של יהודים. ידוע על כ-60 יהודים שנרצחו בהאשמה שהיו סוכנים סובייטים או בתואנה שניסו להסתיר את מוצאם. כל שלושת הגטאות הנותרים חוסלו ב-3 או ב-4 בנובמבר 1941 ותושביהם, 2,365 יהודים, נרצחו ביער ליד הכפר Leshchinets – "גמול על תמיכתם בפרטיזנים". מקצת היהודים נספו בבית הסוהר העירוני וכן במחנה העבודה Kabanovka, לא הרחק מהעיר. ככל הידוע נרצחו בגומל בסך הכל כ-4,000 יהודים. כמה מיהודי Gomel הצטרפו לפרטיזנים שפעלו באזור. ב-26 בנובמבר 1943 היער Gomel שוחררה מכובשים הגרמנים במסגרת מבצע Gomel-Rechitsa.