M. 57-Kulturbund der Juden in Deutschland (the Cultural Organization of German Jewry)

Identifier
4019710
Language of Description
English
Alt. Identifiers
  • M.57
Level of Description
Collection
Languages
  • German
Source
EHRI Partner

Extent and Medium

Official documentation

Record of persecuted persons

Scope and Content

M. 57-Kulturbund der Juden in Deutschland (the Cultural Organization of German Jewry) History of the Organization Following the Nazi rise to power in 1933, the Jews were forbidden to attend cultural performances or to be employed in cultural institutions in Germany. Kurt Singer, the Director of the Berlin Municipal Opera (who was dismissed in 1933 because he was Jewish), decided to set up an alternate Jewish organization with the goal of arranging cultural activities for Jews. The new organization was also meant to solve the unemployment problem of the Jewish artists and workers who had been dismissed from the general cultural institutions. The leading Jewish organizations in Germany responded to Singer's request to participate in the administration of the new cultural organization. Singer also turned to various bodies within the Nazi government in order to receive official authorization for the new organization, and he received a positive response from Hans Hinkel, the head of the Prussian Theater Commission, in July 1933. However, Hinkel's authorization of the organization's activities was given on condition that the cultural performances would be for Jews only, and that publicity for the performances would appear only in the Jewish press. "Nathan the Wise" by Gotthold Ephraim Lessing, was the first performance presented within the framework of the Juedische Kulturband in October 1933. Similar frameworks were being set up in other cities in Germany at the same time, and in March 1934, they joined together to form one loose organization known as the Reichsorganisation Juedischer Kulturbuende (National Association of Jewish Cultural Associations). Afterwards, in April 1935, their merger was formalized into the Reichsverband der Juedischen Kulturbuende (Reichs Association of Jewish Cultural Associations). Kurt Singer tried to register the new organization in the Berlin court, but he encountered difficulties including opposition from the Gestapo. Eventually, the organization was registered, howevert a further condition for its registration was that the name be changed. Therefore, in March 1935, the organization became known as the Juedischer Kulturbund Berlin (Jewish Culture Association of Berlin), thus erasing any affinity to Germany and German culture. The Kulturband continued to exist until September 1941 while facing constant restrictions on its activities. Organization Activities In the beginning, the Kulturband directors did not necessarily mount performances whose subjects were of a Jewish dimension, arguing that the Jews should not put themselves into a spiritural ghetto. As time went on, with the growing understanding of the deterioration that had taken place in the situation of the Jews in Germany, they also put on performances with Jewish subjects and the organization even tried to create an alternate Jewish culture for the general German culture. The Kulturband activities had two main focuses. One focus was on musical activities including symphony orchestras, professional choirs, chamber music ensembles and more. The second focus was on the theater, where, over the course of time, more and more plays with a Jewish flavor were presented. In addition, the Kulturband organized lectures for the general public, exhibitions by plastic artists, entertainment and cabarets, and a cinema department that presented various films. In accordance with the instructions of the German authorities, all the films were supposed to "encourage emigration"; the Kulturband was able to solve this problem by defining all American films as "encouraging emigration". It should be noted that, despite the official approval given to the Kulturband's activities, there were Jewish cultural activities outside the organization as well, especially in large cities like Berlin. This Record Group is the private archive of the director-actor Fritz Wisten, who was one of the organization activists. The documentation that arrived at Yad Vashem consists of photocopies of the original documentation in the archive, which is housed at the Stiftung Akademie der Kuenste Archive in Berlin. Most of the documentation in this Record Group is in German, dealing primarily with the Kulturbund activities after 1938. The Record group contains documentation of all the Kulturband activities: - Discussions with Hans Hinkel; - Organizational activities; - Surveys of organizational activities at different times. Note: In Yad Vashem Archives Record Group O.1 there is much documentation about the Kulturband including testimonies of many people who were active in the Association.

Existence and Location of Originals

  • STIFTUNG ARCHIV DER AKADEMIE DER KUENSTE, BERLIN

Places

This description is derived directly from structured data provided to EHRI by a partner institution. This collection holding institution considers this description as an accurate reflection of the archival holdings to which it refers at the moment of data transfer.

M.57 - תיעוד של אגודת התרבות של יהודי גרמניה (Kulturbund der Juden in Deutschland)

Identifier
4019710
Language of Description
Hebrew
Alt. Identifiers
  • M.57
Level of Description
Collection
Languages
  • German
Source
EHRI Partner

Extent and Medium

תיעוד של נרדפים

תעוד רשמי

Scope and Content

M.57 - אגודת התרבות של יהודי גרמניה (Kulturbund der Juden in Deutschland) תולדות הארגון בעקבות עליית הנאצים לשלטון ב-1933 נאסר על היהודים לבקר במופעי תרבות ולעבוד במוסדות התרבות בגרמניה. קורט זינגר מנהל האופרה העירונית של ברלין (פוטר בשל יהדותו ב-1933) החליט להקים ארגון תרבות יהודי חלופי, שמטרתו לארגן פעילות תרבותית ליהודים. הארגון החדש אמור לפתור גם את בעיית אבטלת האמנים והעובדים היהודים שפוטרו ממוסדות התרבות הכלליים. הארגונים היהודיים המרכזיים בגרמניה נענו לבקשת זינגר להשתתף בהנהלת ארגון התרבות החדש. הוא פנה לגורמים בשלטון הנאצי כדי לקבל אישור רשמי לארגון החדש, וקיבל ביולי 1933 מענה חיובי מ-Hans Hinkel ראש הוועדה הפרוסית לתיאטרון. אולם Hinkel היתנה את אישור הפעילות בהעלאת מופעי התרבות אך ורק לפני יהודים, וכן שפרסומם ייעשה בעיתונים היהודיים בלבד. "נתן החכם" של גוטהולד אפרים לסינג הייתה ההצגה הראשונה שעלתה במסגרת הקולטורבונד באוקטובר 1933. באותה עת הוקמו מסגרות דומות בערים אחרות בגרמניה שהתארגנו בארגון רופף בשם הארגון הארצי של אגודות התרבות היהודיות (Reichsorganisation Juedischer Kulturbuende) במרס 1934. באפריל 1935 התאחדו גופים אלה במסגרת ההתאגדות הארצית של אגודות התרבות היהודיות (Reichsverband der Juedischen Kulturbuende). קורט זינגר ניסה לרשום את הארגון החדש בבית משפט בברלין, אולם נתקל בקשיים ובכללם התנגדות הגסטפו. לבסוף, נרשם הארגון כשאחד התנאים היה שינוי שמו. וכך במרס 1935 שונה השם לאגודת התרבות היהודית של ברלין (Juedischer Kulturbund Berlin), ובכך נמחקה זיקה כלשהי לגרמניה ולתרבות הגרמנית. הקולטורבונד המשיך להתקיים בפועל עד ספטמבר 1941 תוך צמצום מתמיד של פעילותו. פעילות הארגון בתחילה לא העלו מופעים שנושאיהם יהודיים בהכרח, כי ראשי הקולטורבונד טענו, שאל להם ליהודים להסתגר בגטו רוחני. ברבות הימים עם ההבנה הגוברת והולכת בנוגע להרעת מצב היהודים בגרמניה, העלו מופעים גם בנושאים יהודיים, והארגון אף ניסה ליצור תרבות יהודית חלופית לתרבות הגרמנית הכללית. בפעילות הקולטורבונד שני מוקדים עיקריים: מוקד אחד בתחום המוסיקה ובכללו תזמורות סימפוניות, מקהלות מקצועיות, תזמורות קאמריות ועוד. המוקד השני בתחום התיאטרון שעם הזמן העלה הצגות בנושאים יהודיים. בנוסף לכך, ארגן הקולטורבונד הרצאות לציבור הרחב, תערוכות אמנות פלסטית, מופעי בידור וקברטים ומחלקת קולנוע הציגה סרטי קולנוע. על-פי הנחיות השלטון הגרמני על כל סרטי הקולנוע להיות "מקדמי הגירה". הקולטורבונד פתר את הבעיה בכך שכינה כל סרט אמריקני "מקדם הגירה." יש לציין, שלמרות הגושפנקה הרשמית לפעילות הקולטורבונד התקיימו פעילויות תרבותיות יהודיות גם מחוץ לאגודה, במיוחד בערים גדולות כמו ברלין. החטיבה היא ארכיונו הפרטי של הבמאי-שחקן פריץ ויסטן (Fritz Wisten) מפעילי האגודה. התיעוד שהגיע ליד ושם הוא צילום של התיעוד המקורי הקיים בארכיון Stiftung Akademie der Kuenste בברלין. התיעוד בחטיבה זו רובו ככולו בשפה הגרמנית ועוסק בעיקר בפעילות האגודה לאחר 1938. בחטיבה תיעוד של כל פעילות הקולטורבונד: -דיונים עם Hans Hinkel; -פעילות ארגונית; -סקירות של פעילות האגודה בתקופות שונות. הערה: בחטיבה O.1 יש תיעוד רב על הקולטורבונד ובכללו עדויות מפי פעילים רבים באגודה.

This description is derived directly from structured data provided to EHRI by a partner institution. This collection holding institution considers this description as an accurate reflection of the archival holdings to which it refers at the moment of data transfer.