Archival Descriptions

Advanced query tips

There are several ways to be more specific in your search query:

"Phrase"
Search an exact match of your query, e.g. "Member lists"
+Phrase
Given word has to be in the result, e.g. +Gestapo
-Phrase
Exclude given word from search, e.g. -Gestapo

Use the following syntax to restrict the search to specific fields:

field:"phrase"
For instance, you can find all descriptions that have the phrase "Auschwitz Birkenau" in their titles by searching for title:"Auschwitz Birkenau".

The following fields are currently available:

  • identifier
  • title
  • creator
  • person
  • place
  • subject
  • address
Displaying items 201 to 220 of 1,817
Search result ordering
Language of Description: French
Language of Description: Hebrew

  1. Gestapo France

    Ce fonds est composé de documents relatifs à la mise en oeuvre de la solution finale en France. Il comporte de la correspondance (Eichmann, Dannecker, Röthke), des rapports (dont le "rapport Dannecker" du 01/07/1941 sur la "question juive en France") et des listes. On y trouve des informations sur l'application des mesures anti-juives, l'organisation des rafles (listes de personnes à arrêter et bilans chiffrés), l'internement et l'organisation des convois de déportation. Il y a également des documents sur les attentats, les représailles décidées et l'execution d'otages.

  2. Consistoire

    Il s'agit d'un fonds thématique rassemblant des documents émanant ou adressés au Consistoire central au sujet de la situation des communautés juives dans différentes régions françaises.

  3. Direction des Services de l'Armistice (D.S.A.)

    Ce fonds est constitué de correspondance et documents administratifs relatifs aux mesures allemandes contre les Juifs (ordonnances et leur application), en grande partie au sujet de l'aryanisation économique des biens juifs.

  4. Papiers personnels - Correspondance

    Les dossiers de papiers personnels ont été remis au Mémorial de la Shoah suite à la volonté des familles des victimes, ou des victimes elles-mêmes, de préserver leur mémoire. Ces dossiers individuels comprennent principalement de la correspondance de différents types : lettres, cartes postales, cartes interzones, mots griffonés... Ces documents ont pour la plupart été rédigés pendant la guerre depuis les camps d'internement, de déportation et les lieux où étaient réfugiés et/ou cachés leurs expéditeurs

  5. Témoignages

    Les dossiers de témoignages ont été remis au Mémorial de la Shoah suite à la volonté des victimes, ou de leur famille, de retracer leur parcours. Ces témoignages se présentent sous la forme manuscrite ou dactylographiée. Certains relatent les histoires familiales depuis le début du XXème siècle, d'autres se limitent à la période de la guerre.

  6. Procès Eichmann

    Le fonds Procès Eichmann est une large collection de documents datant de 1937 à 1962 liés au procès d'Adolf Eichmann qui s'est tenu à Jérusalem entre avril et décembre 1961. Ce fonds se compose de documents présentés par la police israélienne contre l'officier SS, l'un des principaux organisateurs de la «Solution finale». Les dossiers comprennent des lettres, télégrammes, rapports et décrets, produits pour la plupart par le Reichssicherheitshauptamt du Troisième Reich (RSHA) au sujet de la «Solution finale» (1937-1944). On trouve également des documents d'après-guerre recueillis par des ins...

  7. Listes des convois de déportation

    Les listes conservées par le Mémorial sont majoritairement des listes originales. Ces listes donnent les noms, prénoms mais également parfois les dates et lieux de naissance, la nationalité ainsi que la situation de famille, la profession, l’adresse ou le matricule d’internement des personnes déportées. Les camps de départ sont essentiellement Drancy mais aussi Pithiviers, Beaune-la-Rolande, Compiègne, Angers, Lyon et Malines (pour les personnes arrêtées dans le nord de la France, qui ont été déportées depuis la Belgique). Les noms ne sont pas toujours ordonnés de la même façon selon les li...

  8. Procès de Nuremberg (IMT Collection) - Tribunal militaire international

    Ce fonds est un large ensemble de documents relatifs au procès bien connu contre les 23 criminuels de guerre détenus par le Tribunal Militaire International (IMT) à Nuremberg entre 1945 et 1946. La documentation de Nuremberg comprend: la procédure du procès (transcriptions des dépositions, procès et jugements), la série d'archives NG (gouvernement nazi), NO (Organisation nazie), l'OKW (Oberkommando der Wehrmacht, commandement suprême des forces armées), NI (institutions nazies), RSHA (Reichssicherheitshauptamt, Bureau de sûreté du Reich), SD (Sicherheitsdienst, service de sécurité), Gestapo...

  9. Comité pour la défense des droits des Israélites en Europe centrale et orientale

    Le Comité pour la défense des Droits des Israélites en Europe centrale et orientale a été créé en juin 1933. Il « a pour but la défense des personnes de religion ou d’origine israélite partout où elles se trouvent atteintes ou menacées dans la jouissance de la plénitude de leurs droits civiques et politiques, ou dans le libre exercice de toute profession légale ». Il agit afin de consolider les rapports politiques, spirituels et économiques entre la France et ses alliés en Europe orientale. Ce comité effectuait des démarches auprès des ministères en vue d’obtenir des droits de séjour, des d...

  10. Procès de Nuremberg (NMT Collection)

    Ce fonds présente la procédure (transcription des dépositions, des poursuites et des jugements) des procès suivants : le procès des médecins, le procès de Milch, le procès des juges, le procès de Pohl, le procès de l'IG Farben, le procès des otages, le procès du RuSHA, le procès Einsatzgruppen, le procès Krupp, le procès des ministères et le procès du commandement supérieur.

  11. Fonds de Union générale des Israélites de France (U.G.I.F.) - général

    Le fonds de l'UGIF est constitué de documents administratifs et de correspondances officielles majoritairement en français. Les années les plus représentées sont 1942 et 1943. Ce fonds traite du fonctionnement de l'UGIF dans les zones nord et sud : la gestion de secours divers, la comptabilité, l'administration du personnel, et les séances du conseil d'administration. D'autres sujets sont abordés tels que les actions en justice dans le cadre de l'aryanisation économique, l'approvisionnement d'établissements gérés par l'Union, les travaux des Eclaireurs israélites de France (EIF) sur le juda...

  12. Eclaireurs Israélites de France (notice générale)

    Le fonds des Eclaireurs Israélites de France se compose des archives versées par le mouvement directement et d'une série de documents qui ont été donnés ou déposés au Centre de Documentation Juive Contemporaine par les membres EIF eux même ou par leurs proches (ceux que nous nommons les fonds privés). Le fonds général se décompose en deux parties: la partie ancienne et la partie contemporaine. Dans la partie ancienne nous trouvons essentiellement des documents relatifs à la Seconde Guerre mondiale. Ainsi vous aurez accès à de nombreux rapports, une importante correspondance, des publication...

  13. תכתובת על מכשירי רדיו שהוחרמו מיהודים ב-Herzfelde מהשנים 1940-1939

    תכתובת על מכשירי רדיו שהוחרמו מיהודים ב-Herzfelde מהשנים 1940-1939

  14. M.52.GUOK - תיעוד מהמחלקה הראשית לחינוך של המינהל העירוני הממלכתי של Kiev

    M.52.GUOK - תיעוד מהמחלקה הראשית לחינוך של המינהל העירוני הממלכתי של Kiev רשימות ילדים יתומים ששהו בבית היתומים מס' 4 ב-Kiev בשנים 1947-1941; רשימה משנת 1943 של ילדים יתומים מבתי היתומים ב-Kiev; רשימות שמות של ילדים בבית היתומים המיוחד מס' 6 ב-Kiev בשנים 1952-1945 ובכללן נתונים על תאריך ומקום לידה, לאום ותאריכי הגעה ויציאה של כל ילד (מבחר דפים עם שמות יהודים).

  15. תיעוד של "איגוד הסטודנטים הנציונל-סוציאליסטי" (Reichsstudentenfuehrung - Nationalsozialistischer Deutscher Studentenbund), גרמניה, 1944-1927

    תיעוד של "איגוד הסטודנטים הנציונל-סוציאליסטי" (Reichsstudentenfuehrung - Nationalsozialistischer Deutscher Studentenbund), גרמניה, 1944-1927 איגוד הסטודנטים הנציונל-סוציאליסטי נוסד בשנת 1926 כשלוחה של המפלגה הנאצית. הוא השיג תמיכה רבה בקרב הסטודנטים, ובשנת 1931 זכה בהנהגה של התאחדות הסטודנטים הארצית בגרמניה. עם עליית הנאצים לשלטון עלה כוחו של האיגוד, ובמאי 1933 אירגן מבצע פומבי של שריפת ספרים שנגדו את "הרוח הגרמנית". באוקטובר 1935 הפך האיגוד לארגון הסטודנטים היחיד בגרמניה, לאחר שכל שאר איגודי הסטודנטים פוזרו או התמזגו עם איגוד הסטודנטים הנציונל-סוציאליסטי. בשנת 1936 מונה Gustav Scheel לראש ...

  16. תיעוד של משרדי נפות (Landratsaemter) בווסטפליה

    תיעוד של משרדי נפות (Landratsaemter) בווסטפליה

  17. O.64.2/MISC - תיעוד של אנשים פרטיים /שונות

    O.64.2/MISC - תיעוד של אנשים פרטיים /שונות

  18. אוסף של ארכיון השומר הצעיר בנושא שארית הפליטה, הצלת ילדים וארגון הבריחה

    אוסף של ארכיון השומר הצעיר בנושא שארית הפליטה, הצלת ילדים וארגון הבריחה התיעוד (תשעה תיקים) כולל: - זיכרונות של חסיה בילצקה ז"ל (ממקימי קיבוץ להבות הבשן) על התחלת התארגנות התנועה בידי שרידי הגטאות, על עבודה חינוכית עם ילדים במסגרת ארגון הקואורדינציה הציונית לענייני ילדים ונוער בפולין ועל הצלת ילדים מידי לא יהודים. - שני מכתבים של ילדים שניצלו מידי לא יהודים. - דוח-סקירה של יוסף אינדיג על הצלת ילדים ביוגוסלביה. - תיעוד רשמי ממקורות רומניים על פרשת אניית המעפילים "מפקורה". - דוח-סקירה של המחנכת נסיה אורלובסקה ז"ל (ממקימי קיבוץ עמיר) על עבודה חינוכית בבית הילדים ב-Ludwikowo ב-1946 ועוד. התיאור...

  19. תיעוד של הוועדה המסייעת המחוזית לוועדה הממלכתית המיוחדת לחקר פשעי הנאצים בברית המועצות (CHGK) במחוז Baranovichi מהשנים 1945-1944

    תיעוד של הוועדה המסייעת המחוזית לוועדה הממלכתית המיוחדת לחקר פשעי הנאצים בברית המועצות (CHGK) במחוז Baranovichi מהשנים 1945-1944 באוסף תיעוד של ה-ChGK על השמדת יהודים במחוז Baranowicze, רשימות של שמות פושעים נאצים ושל משתפי-פעולה רוסים וביילורוסים; תיעוד בנוגע לנזק שגרמו הנאצים במחוז ובנפה של Kletsk.

  20. אוסף הקהילה היהודית ב-Pekela, הולנד, 1942-1940

    אוסף הקהילה היהודית ב-Pekela, הולנד, 1942-1940 פרוטוקולים של אסיפות חברי ועד הקהילה היהודית (Nederlands-Israëlitische Gemeente) ב-Pekela שבמחוז Groningen, הולנד מהשנים 1942-1940; הפרוטוקולים, מארכיון הקהילה היהודית ב-Pekela, כוללים בעיקר דיווחים על הניהול הפיננסי של הקהילה, ורק במקרים בודדים מוזכרים צעדים אנטי-יהודיים מצד הממשל הנאצי; רישום הפרוטוקולים הופסק בסוף 1942, לאחר הראציה הגדולה בלילה שבין 12-11 בדצמבר, בו נתפסו רבים מבני הקהילה וגורשו; הערות של מזכיר הקהילה מ-31.12.1942, בהן כתב שהקהילה היהודית Pekela חדלה למעשה מלהתקיים, לאחר שרוב חבריה גורשו.